top of page

צום יום הכיפורים; כיצד ינהגו אלו שאינם בריאים?

Updated: Sep 20, 2023


שישה ימי צום נהוגים ביהדות במהלך השנה

אחד מן התורה, ארבעה מן הנביאים האחרונים: חגי, זכריה ומלאכי ואחד שהנהיגו חכמים שלאחר ימות הנביאים.

הצומות, שהם אבל על חורבן בית המקדש, עתידים להתבטל בביאת המשיח ולהפוך לששון ולשמחה.

שנאמר בזכריה הנביא: "כה אמר ה' צבאות: צום הרביעי וצום החמישי וצום השביעי וצום העשירי יהיה לבית יהודה לששון ולשמחה"

הסיבה ל"צום" - התקרבות אל הבורא. הרגשה של מלאך שאינו זקוק למאכל ומשתה (יום הכיפורים) , תאריכי זיכרון לאירועים קשים שעברו על עם ישראל (שאר הצומות).



יום הכיפורים, הוא היום הקדוש ביותר ליהודים.

בהיבט הבריאותי יש בו "עבודה" על גוף ונפש והיא בעלת עצמה.

רבים מאלו שאינם מכנים עצמם שומרי מצוות, או "דתיים", מקדישים ביום זה את נפשם לחשבון נפש, לתפילות, לחישוב מחדש של דרכם... זה קורה בעיקר בבית הכנסת, "בחברותא".

חדש השביעי בעשור לחדש תענו את נפשותיכם והייתה זאת לכם לחוקת עולם לכפר על בני ישראל מכל חטאתם אחת בשנה" (ויקרא, אחרי מות, פרק ט"ז פסוק כ"ט)


כיצד על אנשים חולים לנהוג בעניין הלכות צום של יום הכיפורים?

אדם המתלונן ביום כיפור על מיחושים ומוגדר כ"בריא" , ילך לרופא אשר יחליט:

אם יכול להתגבר על החולי, ימשיך בצום.

אם זהו פיקוח נפש, והחולה מבקש לקיים את מצוות הצום אך מתבקש שלא לצום בהוראה רפואית ואישור רבנים, אך הרופא מאשר לו להפחית בכמות המזון; חייב באכילה / שתייה "בשיעורין". (כמויות קטנות מדודות בהפרשי זמן): יאכל וישתה פחות מכ"שיעור" וישהה בין אכילה לאכילה, ובין שתייה לשתייה בהפסקי זמן מסוימים, כאשר יורה הרב, כל אחד לפי עניין מחלתו ודרכו.

אולם אם אין די לו בכך ,יאכל וישתה כל צרכו: (שולחן ערוך, סימן תריח, סעיף ח), אם לא יספיק לו אכילה או שתייה פחות מכשיעור, ואפילו אם ספק אם יספיק לו, אל יחמיר במקום ספק פיקוח נפש ויאכל וישתה כל צרכו.

מוטב שאדם ינוח בביתו ויקיים את הצום, או לכל הפחות יאכל וישתה פחות מכשיעור, מאשר שילך לבית הכנסת ויצטרך לאכול ולשתות יותר.


השאלה בענייני צום למי שלוקה במחלה או בבעיה רפואית, אמורה להיות מופנית על ידי החולה אל רופא המכיר היטב את מצבו. הגישה היהודית אומרת שלאחר שהחולה התייעץ עם הרופא, ילך לרב. הצעות הרבנים מסתמכות על המלצה רפואית. אין הרבנים מקבלים החלטה ללא המידע הרפואי הרלוונטי.

קטינים פטורים מצום גם ביום כיפור, אולם יש נוהגים שיום כיפור האחרון לפני בר המצווה, צם הקטן הזה כדי לחנכו בצום.


נטילת כדורים ביום הכיפורים

חולה שאינו בסכנה, הנוטל כדורים שצריך להמשיך ולקחתם גם ביום הכיפורים, רשאי לקחתם ללא מים. אם צריך מים בכדי לבולעם, ייקח מעט מים ויפגום אותם (עם מעט דבר מר או עם מעט מלח, באופן שאנשים לא היו שותים את המים האלו) וכך ישתה את התרופה (גרשז"א בשש"כ לט ס"ק ט). אם הכדור טעים, יעטוף אותו בנייר דק ויבלע אותו כאשר הוא עטוף (שם).


צום יום הכיפורים במצבים רפואיים שונים:

היריון

אישה בריאה בהיריון המוגדר תקין - יכולה לצום. אולם מומלץ להיות במנוחה. יום- יומיים לפני הצום להרבות בשתיית מים (ללא קפאין): 10-12 כוסות ליום. במידה והאשה ההרה חשה סחרחורת, כאבי ראש ומרגישה לא בטוב עליה להפסיק את הצום.

בהיריון בסיכון גבוה (כולל כמובן "מרובה עוברים") ההנחיות הינן לא לצום. בכל מקרה רצוי להיוועץ ברופא המכיר את האישה ההרה ומתייחס למצבה הכללי ולאורח חייה.


הנקה

תוך 3 ימים מהלידה לא מומלצת הפסקת הנקה. הצום לאשה מיניקה תלוי בכמה גורמים:

התינוק: מה הגיל? המשקל? האם חלב אם הוא המזון היחיד שהוא מקבל? האם יש קושי לגבי כמות החלב? אמא: האם יש ניסיון קודם בצום? מה מצבה הרפואי?

בכל מקרה מומלץ להיוועץ עם הרופא וגם עם הרב אשר אמור לקבל את הנתונים החשובים הללו.


סוכרת

היפרגליקמיה - רמה סוכר גבוהה בדם - תוצאה מחוסר באינסולין, נוצר קושי בהכנסת סוכר לתאים. רמתו עולה בדם ומהווה סיכון עד לאבדן הכרה ואף למוות.

היפוגליקמיה - רמה נמוכה של סוכר בדם – עלולה להיגרם מתרופות לטיפול בסוכרת: תופעות לוואי אלו המגבירות ייצור אינסולין בלבלב או הזרקה של כמות גדולה מדי של אינסולין גורמת לרמת סוכר נמוכה מדי ועלולה לפגוע בפעילות המוח.


סוכרת לא מאוזנת מובילה להשתנת יתר ומגבירה סיכון להתייבשות, לצמיגות הדם, ליצירת קרישי דם, ועוד.

צום יום הכיפורים לחולי הסוכרת – בעיקרון לא מומלץ וניתנה הרשאה לאכילה / שתיה לשיעורים למעט אלו שמקבלים אינסולין. הצום מותר לאלו שמטופלים רק בדיאטה ופעילות גופנית. אולם קיימות כיום תרופות חדשות אשר שיפרו בצורה משמעותית את איזון הסוכרת ולכן חלק מהמטופלים יכולים על פי המלצת הרופא המטפל לצום. טיפול תרופתי ומצב המטופל יהיו הקריטריונים אשר ינחו את הרופא אתו יש להתייעץ.


תרופות

חולים כרוניים, דוגמת חולי סוכרת, יתר לחץ דם, נדרשים למשנה זהירות במהלך הצום. קיימות הנחיות משרד הבריאות לצום, כשהחשובה בהן: היוועצו ברופא לפני שתצומו.

ככלל, מבחינה הלכתית תרופות שאינן ניתנות דרך הפה כגון משחות וקרמים, משאפים לדרכי הנשימה, פתילות וכד' מותרות לנטילה במהלך צום.


כליות

מטופלים עם מחלת כליות כרונית (CKD) / מטופלים בדיאליזה (HD PD) / מושתלי כליות:

סיכמתי את הראיונות שקיימתי עם מספר נפרולוגים בכירים ומנוסים בישראל:

  • אין החלטה גורפת לגבי ההרשאה לצום בקרב חולים נפרולוגים: הפיזיולוגיה היא הטרוגנית וכך גם עמידות החולים שונה. קיום מצוות הצום עושה טוב לאלו המשתוקקים לכך. זהו ערך מוסף עצום התורם לאיכות החיים. השאלה אמורה להיות מופנית על ידי החולה אל רופא המכיר היטב את מצבו.

  • יש הסכמה שלא מומלץ לצום למטופל סוכרתי המקבל אינסולין.

  • מטופלים ב"טרום דיאליזה" חייבים לשתות כדי לשמור על תפקוד הכליות וכך גם מושתלי כליות אשר אמורים להקפיד על נטילת כל התרופות בזמן, למניעת דחייה.

  • יש להתייחס לכל מקרה לגופו: לברר כיצד הרגיש המטופל כאשר צם בעבר? לחולה שמטופל בדיאליזה, יכולה להיות בעיה עם רמות אשלגן (K). אין בעיה בנושא שתייה האסורה על מטופלים אלו ממילא. המגמה – להקל על המטופל עם נטייה לשחררו מהצום.

  • מטופלים חולי סוכרת ממליץ בצורה גורפת שלא יצומו. חולים עם מחלת כליות כרונית בדרגה 3-4 (טרום דיאליזה), מורשים לצום אך חייבים להקפיד על "שתיה לשעורין",

  • עם יתר לחץ דם חייבים להמשיך בנטילת התרופות ומכאן שחייבים לשתות. מטופלים בדיאליזה ציפקית - PERITONEAL DIALYSIS מקבלים בשיטת טיפול זו קלוריות כאשר הם בצום. יש לתכנן את סוג התמיסות לשם מאזן הנוזלים

  • חשוב לשים דגש רב לאיכות החיים של המטופל. למי שחשוב הצום – יש למצוא את הדרך המתאימה לו לקיימו ולהקל על מטופלים בנפרולוגיה אשר מתקשים לצום או חוששים .

  • חולה בהמודיאליזה מומלץ שלא יצום, שיאכל מעט: המצב של אורמיה הינו קטבולי. צום מחמיר מצב קטבולי. אינו גורם נזק בריאותי לטווח ארוך אבל אינו מוסיף לבריאות. מי שמאד רוצה – לא מומלץ אך אני נוטה לאשר (אלא אם מצבו התזונתי גרוע למשל). בדיאליזה צפקית קיימת סכנת התייבשות לכן שתייה הינה חובה. במקרים מסוימים יש מקום להוריד את המינון של שחלופי הדיאליזה באותו היום ולשתות לשעורין.


סימני אזהרה במשך יממת הצום

הצום יכול לגרום לתסמינים מוכרים גם אצל מי שאינו נוטל תרופות, ולכן תופעות שונות שיופיעו במהלך הצום אינן בהכרח קשורות לטיפול התרופתי. התסמינים כוללים: כאבי ראש, סחרחורות, עצירות, קלות דעת, עייפות, חולשה, הפרעות בקצב הלב וירידה בלחץ הדם. מחשבה על אוכל או ריח של אוכל מגרה את הקיבה הריקה להפריש חומצה מה שגורם לצרבת או גירוי קיבתי ובחילות.

על המטופלים והצוות הרפואי להיות ערים לתסמינים הראשונים של סיבוכים בעיקר בקרב מטופלים הסובלים ממחלות כרוניות כגון יתר לחץ דם וסוכרת. ירידת לחץ דם חדה, שינויים במאזן המלחים בגוף וירידה בערכי הסוכר בדם עלולים לגרום למצבים מסכני חיים בחולים אלה.

עם הופעת סימנים למצוקה פיזית המעידים על התייבשות, כגון כאבי ראש קיצוניים, הרגשת סחרחורת או התעלפות, בחילה, הקאה, טשטוש ראייה ובשלב חמור יותר קשיים במתן השתן ופגיעה במערכות בגוף האחרות, יש להתחיל בשתיית מים בכמויות קטנות. לפי ההלכה: יש לשתות "לשיעורים" כמות נוזלים, אפשרי גם ממותקים, של עד 40 מ"ל בהפסקות של 9 דקות בין כוסית לכוסית. אם אין שיפור ניתן לצמצם את ההפסקות ל-7 דקות, ובמקרים קיצוניים יותר גם ל-4 דקות.


היוועצו ברופא

יש להתייעץ עם הרופא המטפל לגבי כשירות המטופל לצום או צום חלקי ובהתאם להתאים את הטיפול התרופתי כולל התאמת זמני ומינוני הטיפול התרופתי לתקופת הצום. אין לערוך שינויים במשטר הטיפול התרופתי על דעת המטופל ללא התייעצות עם הרופא המטפל. יש לזכור כי לא קיים מידע רב בספרות המקצועית אודות נטילת תרופות במהלך צום. רצוי להיוועץ עם הרופא מראש, ואף ליצור קשר עם רב פוסק, ובתיאום עם הרופא להיערך מבעוד מועד ליום הכפורים.

כמו כן ניתן לפנות לאחראים על ענייני דת בבתי חולים וקופות חולים

סימני אזהרה במשך הצום


תודה רבה לכל אלו שתרמו ברצון מזמנם מנסיונם ומהידע שלהם;

רופאים, אחיות, אנשי דת מבני ברק ולא רק...

הערכה רבה ותודה לכל המעודדים והמתלהבים מרעיון כתיבת המאמר החשוב הזה.


צום קל!

וגמר חתימה טובה

תמי




172 views0 comments

コメント


bottom of page