שבוע המודעות הבינלאומי לבריחת שתן – מה אפשר לעשות?

השבוע מציינים ברחבי העולם את שבוע המודעות לבריחת שתן, תופעה שכיחה שפוגעת באיכות החיים של נשים וגברים, בכל הגילאים. חשוב לדבר על הנושא, לשבור את מחסום הבושה ולדעת שיש מה לעשות! 

מה הם הגורמים לבריחת שתן?

קיים שילוב של גורמים גופניים, גנטיים, סביבתיים וכן אורח חיים;

בעיה שרירית – חולשה או פגיעה בשרירי שלפוחית השתן ו/או שרירי הסוגר, אשר אחראים על החזקת השתן ומניעת דליפה.

היחלשות שרירי רצפת האגן – נפוץ במיוחד לאחר לידות, לידות מרובות או לידה מכשירנית, וכן כחלק מתהליך ההזדקנות.

איך משפיעה חולשת השרירים?

היחלשות שרירי שלפוחית השתן תורמת לבריחת שתן מכיוון ששרירים אלו אחראים על ויסות תהליך ההתרוקנות: כאשר השלפוחית מתמלאת, שרירי הדופן שלה אמורים להישאר רפויים, והשרירים החיצוניים (סוגרים ורצפת האגן) – אמורים להישאר מכווצים כדי למנוע דליפה. עם היחלשות השרירים, יכולת השליטה על תהליך ההתרוקנות נפגעת.

במצב תקין, שרירי רצפת האגן והשופכה תומכים בשלפוחית ומאפשרים לה להישאר סגורה גם בעת עלייה בלחץ תוך-בטני (כמו בשיעול, צחוק או פעילות גופנית). כאשר שרירי השלפוחית עצמה או שרירי רצפת האגן נחלשים, התמיכה בשלפוחית ובשופכה פוחתת. כתוצאה מכך, פעולות שגרתיות עלולות לגרום לדליפת שתן, מכיוון שהשופכה כבר לא נשארת סגורה בחוזקה מספיק כדי למנוע את בריחת השתן.

 בנוסף, במקרים של חולשה חמורה או פגיעה עצבית, עלולים להיווצר התכווצויות לא רצוניות של שרירי השלפוחית, שגורמות לתחושת דחיפות להטלת שתן ואף לדליפה בלתי נשלטת. לכן, חיזוק שרירי רצפת האגן והשלפוחית הוא מרכיב מרכזי במניעה ובטיפול בתופעה.

גיל – שכיחות התופעה עולה עם הגיל, במיוחד אצל נשים לאחר גיל המעבר.

עלייה בלחץ תוך־בטני;  היריון, שיעול, התעטשות, הרמת משקל, פעילות גופנית מאומצת או צחוק עלולים לגרום לדליפה, במיוחד כאשר יש חולשה בשרירי רצפת האגן.

מחלות רקע – סוכרת, טרשת נפוצה, פרקינסון, מחלות נוירולוגיות, פגיעות מוחיות או פגיעה בעצבים המעצבבים את השלפוחית.

בעיות במערכת השתן – הגדלה של בלוטת הערמונית בגברים, צניחת איברי האגן בנשים, דלקות חוזרות בדרכי השתן, אבנים או גידולים.

גורמים חיצוניים – עישון, צריכת קפאין או אלכוהול בכמות רבה, חוסר פעילות גופנית, השמנה, מתח רגשי, עיסוקים הכוללים הרמת משאות כבדים או ישיבה/עמידה ממושכת.   עישון מגביר את הסיכון לבריחת שתן דרך שיעול כרוני, פגיעה בשרירי רצפת האגן, גירוי השלפוחית והחמרת תסמיני דחיפות ותכיפות בהשתנה. הפסקת עישון מסייעת במניעת בריחת שתן ובשיפור איכות החיים

תרופות – שימוש בתרופות משתנות, תרופות אנטיכולינרגיות, נוגדי דיכאון, נרקוטיקה ועוד.

גורמים תורשתיים – קיומן של קרובות משפחה שסובלות מבריחת שתן מעלה את הסיכון.

גורמים פונקציונליים – ירידה קוגניטיבית, ירידה בניידות, קושי להגיע לשירותים מסיבות שונות.

האם להתאפק זה טוב או רע?

להתאפק מדי פעם זה בסדר, אבל אם זה הופך להרגל קבוע – כדאי לשים לב.                 כשהשלפוחית מלאה, רצוי ללכת לשירותים ולא להחזיק יותר מדי זמן. התאפקות ממושכת לא עוזרת להפחית את בריחת השתן, ואפילו יכולה להחמיר את המצב.

השלפוחית שלנו אוהבת הרגלים קבועים: לנסות ללכת לשירותים כל כמה שעות, לא לחכות עד שממש לא יכולים יותר.

איך אפשר למנוע ולשפר את המצב?

שתייה מסודרת: לא לשתות יותר מדי, ולא פחות מדי – מים זה חשוב!

להימנע ממשקאות עם קפאין: מחקרים מראים כי צריכה גבוהה של קפאין (קפה, תה, משקאות קלים ושוקולד) קשורה לעלייה בסיכון לדליפת שתן, במיוחד אצל נשים, אך גם אצל גברים. קפה, תה וקולה יכולים להגביר את הדחיפות   בעיקר בשל תכולת הקפאין שבהם, שהיא חומר מעורר ומשתן. השלפוחית מתמלאת מהר יותר, מה שמעלה את הסיכוי לדליפה, במיוחד אצל אנשים עם חולשה בשרירי רצפת האגן או שלפוחית רגיזה ההשפעה מתבטאת בכמה דרכים:

קפאין מגרה את שלפוחית השתן וגורם לה להתכווצויות מוגברות, מה שמגביר את התחושה של דחיפות ותכיפות בהשתנה, ולעיתים גם לבריחת שתן לא רצונית.

לחזק את רצפת האגן: תרגילים פשוטים (כמו "לסגור ולשחרר" את השרירים שמתחת) עוזרים מאוד. 

פיזיותרפיה של רצפת האגן יכולה לטפל ולשפר באופן משמעותי את דליפת השתן.

לשמור על משקל תקין: עודף משקל יכול להכביד על שלפוחית השתן.

להימנע מעישון: עישון מגביר שיעול, שעלול להחמיר את הבעיה.

להקפיד על פעילות גופנית: הליכה, שחייה, יוגה – כל אלה תורמים לבריאות הכללית.

טיפולים;

טיפולים זעיר-פולשניים וניתוחיים:

השתלת סרט (TVT או TOT) לחזוק השופכה

ניתוחים לתיקון צניחת איברי האגן

טיפולים בלייזר, גלי רדיו או טכנולוגיות נוספות לחיזוק רצפת האגן

התאמת פסארי (תומכן):

מתאים לנשים עם צניחת איברי אגן או דליפה משמעותית במאמץ

טיפולים התנהגותיים:

בהמשך לגורמים לבריחת שתן הרי ששינוי באורח החיים יכול להיות טיפול טוב לתופעה. שינוי הרגלים יכול לשפר מאד את המצב.

יומני רישום מועדי השתנה, הדרכה לשינוי הרגלים, טכניקות לשליטה בדחיפות.

הטיפול מותאם אישית לכל מטופלת, ולעיתים משולבים כמה שיטות יחדיו. ברוב המקרים, הטיפול הראשוני הוא שמרני (שינוי אורח חיים ופיזיותרפיה), ורק במידת הצורך עוברים לטיפול תרופתי או ניתוחי

לא צריך להתבייש – חשוב לדבר ולבקש עזרה!

בריחת שתן היא לא חלק בלתי נמנע מהחיים.

עם מודעות, הרגלים נכונים וטיפול מתאים – אפשר לשפר מאוד את המצב.

תמי