ימי שרב הגיעו החודש ואיתם גם כמה מקרי הכשת נחשים.
אלו מתעוררים מתנומת החורף. הם מצויים בתוך צמחיה בשטחים פתוחים כמו גם ביישובים, בין בתים, במשקים – לולים. אהובים עליהם מקומות בהם פזורה פסולת מכל סוג. מעדיפים שיהיו מכרסמים בסביבה. לא כל הנחשים ארסיים ומסוכנים לאדם.
על נחשים בישראל:
קיימים בארץ נחשים רבים כאשר המין הארסי הנפוץ ביותר בין הנחשים הארסיים הוא הצפע הארצישראלי בשמו הלא מדעי , שמו המדעי: Daboia palaestinae הוא "הנחש הלאומי של ישראל". שייך למשפחת הצפעיים, החי במרכז ישראל ובצפונה. הצפע המצוי הוא בעיקר נחש לילי, אולם לעיתים הוא פעיל גם בשעות היום.
על נחש הצפע:
ראשו משולש. יכול להגיע לאורך של 1.60 מטרים ויותר ולמשקל עד 1.5 ק״ג. צבעים - צהבהב חום ופס כהה, המאפשרים לו הסוואה.
ראיתם נחש ליד הבית?
צלמו וקראו ללוכד נחשים, (אפשרי בטלפון למוקד עירוני או ישירות ללוכד מוכר. רצוי להתרחק מהנחש ולא להרוג אותו (!)
בתמונה - נחש צפע שהכלב זיהה על יד הבית, בסביבת מגורים צפופה במרכז הארץ.
הנחש מכיש לשם הגנה או כדי להשיג את טרפו.
ארס הצפע הנו חלבון, הנמצא בבלוטות המחוברות לשיניו החלולות בעזרת צינורית ובעת ״נשיכה״ (מכיש עם שתי השיניים הקדמיות) הוא משחרר אותו ל"קורבן".
כיצד ניתן לזהות הכשה? סימני הכשה
מקומי: שני חורים במרחק אם חדרו שתי השיניים. כאשר הנחש גדול ייתכן וייראה סימן הכשה אחד שכן השן השניה לא חדרה. יכול להיות דימום, לעתים נפיחות אודם.
נפיחות, אודם, בצקת שמתחילה במקום ההכשה ומתפשטת לארך הגפה. לרוב ישנו כאב ניכר ויתכן נימול. אפשרי במקרים מסויימים לראות כיחלון או חיוורון ולעיתים כתמים שנראה כאילו דימום תת עורי.
תופעות כלליות:
תחושות לאחר הכשה משתנות בין בני אדם. תלוי בכמות הארס, במקום ההכשה, בגיל, במצב הבריאותי ובתגובה האישית של כל אחד בהן מידת הרגישות לארס.
כאב בטן, בחילה, שלשולים, הקאות.
קשיי נשימה
לעיתים הזעה, הפרעות בקצב הלב, דופק מואץ
עלול להיות ערפול הכרה / אובדן הכרה, פרכוסים.
מה היא הפגיעה שגורם ארס נחש הצפע?
במערכת הדם; ירידה בטסיות, בתפקודי קרישה, ומערכת העצבים. תתכן במקרים נדירים פגיעה בתפקודי הכליה, בצקת ריאות ואף סיבוכים אחרים. עלול לגרום להלם אנפילקטי.
.
מה הטיפול המיידי במקרה הכשה או חשד להכשה?
להעביר למקום בטוח ולהשכיב במנוחה ללא תזוזה (לשם מניעת העברת הארס בזרם הדם). להרגיע.
להוריד ביגוד לוחץ ותכשיטים מהאיבר שהוכש. לקבע את הגפה,
לדאוג לפינוי מהיר ככל האפשר למיון הקרוב ביותר.
ומה "לא" לעשות?
אין לחתוך את אזור ההכשה, למצוץ את הארס, ולא לקשור חוסם עורקים על האיבר שהוכש! (היה מקובל בעבר...)
·לא לקרר או לחמם את האזור, לאכול או לשתות
איך להימנע מהכשה?
למנוע הצטברות של ערמות זבל; פסולת בניין, חפצים בסביבה עירונית לשם אוהבים להגיע מכרסמים שונים שהם טרף רצוי לנחשים.
מסתובבים בטבע? חשוב לנעול נעליים גבוהות ומגנות .
מסקרן להרים אבן? לסדר מקום ישיבה עליה? עשו זאת בזהירות כאשר אינכם תוחבים ידיים מתחת לאבנים או בין הסלעים.
במידה ונחש הכיש את מי מהמצויים בסביבתכם, אל תנסו לתפוס את הנחש או לרדוף אחריו; יש סיכון במקרה כזה להכשה נוספת.
צלמו אותו, שימו לב לצורה, לאורך ולצבע הנחש. זאת כדי לתאר לצוות בחדר המיון.
יקל באבחון והתאמת הטיפול.
אם הנחש מת- כדאי לאסוף בזהירות ולהביא לבית החולים (רצוי בצנצנת סגורה כלשהיא)
לידיעתכם, הנחש נחשב כחיה "מוגנת".
נעבור בזהירות את עונת הקיץ היא עונת הנחשים...
תמי האחות