top of page

מתחסנים? ממש לא כולם. מדוע???

Updated: Mar 21, 2021



החיסונים הוא סיפור הצלחה כביר של עולם הרפואה, הטכנולוגיה והקדמה האנושית.

בעקבות הכנת חיסונים, ירד שיעור התחלואה במחלות זיהומיות לנמוך עד אפסי לאורך השנים:

דוגמא מנצחת הינה מחלה נגיפית קשה ומאד מדבקת, ה"אבעבועות השחורות" (Smallpox) אשר קטלה במאה העשרים כחצי מיליארד בני אדם. תודות לחיסון נעלם הנגיף (Variola) .

בשנת 1980 הכריז ארגון הבריאות על האבעבועות השחורות - כמחלה שמוגרה מהעולם.



וכך, בזכות חיסון, איננו שומעים בארץ על "שיתוק ילדים", דיפטריה (אסכרה/קרמת) טטנוס.

לא ראינו כמעט, במשך עשרות שנים מחלות הילדות שהיו ידועות מהמאה הקודמת כמו חזרת, אבעבועות רוח ועוד.

שעור הילדים בישראל שקבלו את החיסונים על פי תכנית שנקבעה על ידי CDC ומשרד הבריאות בישראל, היה בשנות השבעים הגבוה בעולם: 97% וזאת בזכות עבודה מקצועית ויעילה של אחיות "טיפת חלב".

כיום, אנחנו במגיפה עולמית (Pandemia) של מחלת הקורונה הנגרמת על ידי נגיף בשם "19- COVID", מחלה קשה וקטלנית.

חיסון חדש שיעילותו הוכחה (94%) יכול למנוע הידבקות וכך להוביל להפסקת התחלואה, ואולי להכחדת מחלת הקורונה.

בישראל נגיש החיסון מטעם חברת פייזר, לכל האזרחים החל מגיל 16 ומעלה וללא עלות.

אז מדוע שומעים קולות של מתנגדים לחיסונים המהדהדים בתקשורת וברשתות החברתיות? זה קורה דווקא יותר בקרב אנשים ממעמד סוציואקונומי גבוה ובקרב הורים משכילים.


סקר של הר"י מצא ש 10% מציבור ההורים אינם מחסנים באופן מלא את ילדיהם. 1% אינם מחסנים בכלל.

אין ספק כי הורים הבוחרים שלא לחסן את ילדיהם, עושים זאת מתוך שכנוע פנימי שהם אכן עושים את הדבר הנכון למען ילדיהם. זאת למרות תוצאות בלתי מעורערות על הירידה המשמעותית של מחלות הניתנות למניעה בזכות חיסונים.

רוב המתנגדים אינם מכירים את המחלות הזיהומיות שקראנו שהיו נפוצות בקרב הוריהם. לכן הם אינם חוששים מהן. קבוצות אלו של מתנגדי חיסונים מוצפים במידע שקרי ומעוות שמופץ מטעמם בכל אמצעי התקשורת ובמיוחד ברשתות החברתיות.

מידע זה גורם להורים נוספים לחשוש ממתן החיסונים ולפקפק בנחיצותם.

חשוב להכיר את הטענות והסיבות של מתנגדי החיסונים ולדעת לענות עליהן במדויק על בסיס מדעי .

כך נספק להורים המתלבטים מידע עובדתי מוצק, שיכול לשכנע אותם לחסן את ילדיהם ולמנוע תחלואה במחלות מדבקות כתוצאה של חסר בהתחסנות...

ב 2018 היתה התפרצות חריגה של מחלת החצבת בישראל: כ-4,300 בני אדם, רובם ילדים, אובחנו כחולים במחלה...


מה הן עיקרי הטענות של מתנגדי חיסונים?

  • מטעמי דת ופילוסופיה

  • הפרעה לחופש הפרט בתוכנית המוכתבת על ידי המדינה

  • דאגות לגבי יעילות ובטיחות החיסונים


***טיעון פופולרי - ה"היגיינה" :

ההסבר מצידם הוא שיש לייחס את הירידה בתחלואה ובתמותה במאה האחרונה לשיפור המצב הסוציו-אקונומי ולתנאי ההיגיינה המשופרים, ולא למתן החיסונים.

ומה היא התשובה? נכון כי תנאי היגיינה משופרים וירידה בילודה ובצפיפות הדיור הפחיתו את התפוצה של חלק מהמחלות הזיהומיות. כמו כן, התקדמות בטכנולוגיות הרפואיות העלתה את ההישרדות ממחלות, אך אם בודקים את עקומות ההיארעות של המחלות, ניתן לראות כי הירידה המשמעותית והקבועה בכל אחת מהן אירעה לאחר הכנסת החיסון נגדה.

דוגמאות:

- צהבת זיהומית סוג A,

- אבעבועות רוח,

- מחלה חיידקית הגורמת לדלקת קרום המוח - Haemophilus Influenza B ועוד.

***מספר כה רב של חיסונים בגיל הרך גורם לעומס בלתי נסבל על מערכת החיסון.

למעשה, מערכת החיסון של התינוק מאפשרת לו להתמודד עם יותר מ-100 אלף גורמים מזהמים, כך שחיסון נגד 10 אורגניזמים, כפי שקיים בשגרת החיסונים, עושה שימוש "בטל בשישים" במערכת החיסון לעומת היכולת הקיימת.

יתרה מכך, בחיי היום-יום מערכת החיסון מתמודדת עם אין-ספור אנטיגנים.

כמות האנטיגנים המוצגים למערכת החיסון דרך התחסנות עברה שינויים מאז הומצאו החיסונים: בתחילת המאה ה-20 חוסנו ילדים נגד אבעבועות שחורות בלבד, חיסון שהכיל 200 אנטיגנים. בשנות ה-60 נוספו כבר החיסונים נגד שעלת (החיסון התאי), הטטנוס והדיפטריה, וכמות האנטיגנים שהוצגה הייתה 3,200.

בתחילת המאה ה-21 ניתנים חיסונים נוספים ובזכות השיפור בטכנולוגיית ייצור החיסונים מספר האנטיגנים המוצג למערכת החיסון, בכל תוכנית השגרה, הוא כ-125.

מובן שמדובר בכמות זניחה לעומת ההתמודדות היום-יומית של מערכת החיסון עם האנטיגנים הרבים שאליהם נחשף הגוף.


***חשש מתופעות לוואי חמורות של חיסונים.

כמה דוגמאות (אומרים ש...):

- טטנוס ושעלת (DTP) נחשד כגורם למקרים של "מוות בעריסה" בתינוקות.

- החיסון נגד אדמת- חצבת-חזרת (MMR) הואשם כגורם למחלה דלקתית כרונית של המעי IBD ‏ (Inflammatory Bowel Disease) ולאוטיזם

- החיסון כנגד דלקת קרום המוח (-Haemophilus Influenza B ) נחשד כגורם ל-Multiple Sclerosis,

- חיסון לצהבת נגיפית מסוג B כגורם לסוכרת.

- פוליו כגורם להפצת נגיף ה-HIV (איידס) ועוד.

- חיסון משולש MMR גורם לאוטיזם:


שימו לב לסיפור המפורסם של "אוטיזם" בהקשר של החיסון המשולש (MMR) הניתן לילדים סביב גיל שנה. נושא ש"זכה" לתהודה בקרב הורים רבים שחלקם אף תופשים את הקשר הזה כעובדתי.

בשנת 1998 פורסם מאמר בעיתון The Lancet אשר קשר הופעת אוטיזם לחיסון MMR בעקבות טענתו של חוקר, רופא כירורג בשם ויקפילד; חיסון ה-MMR ובו מרכיב כנגד מחלת החצבת, גורם להופעת אוטיזם. הוא קרא לדחות את מתן החיסון ולפצלו במרווחים של שנה.


הקשר הופרך לחלוטין !! המחקרים שהוכיחו זאת:

- מחקר שבודד את נגיף החצבת הנחשד בגרימת האוטיזם, הדגים כי קיימת עלייה מתמדת באבחון אוטיזם אך קצב העלייה באבחון מקרי אוטיזם לא השתנה לאחר הכנסת החיסון ב-1988, כפי שהיה אמור להיות אילו היה קשר בין החיסון למחלה. כמו כן, לא נמצא קשר בין מתן החיסון להופעת רגרסיה התנהגותית.

- מחקר יפני מראה שלמרות ההפסקה המוחלטת במתן חיסון ה-MMR ב-1993 שכיחות האוטיזם הייתה בעלייה בקבוצת ילדים שנולדו מ-1988

- עבודה דנית גדולה בדקה נתונים לגבי חצי מיליון ילדים, מתוכם מאה אלף שלא חוסנו ב-MMR. לא נמצא קשר בין חיסון ה-MMR לבין אוטיזם. נמצא כי הסיכון היחסי (RR) להופעת אוטיזם במחוסנים היה נמוך יותר ביחס לילדים שלא חוסנו ב-MMR‏

- במחקר גדול נוסף שבוצע על ידי ה- CDC‏ נעשתה השוואה בין 624 ילדים הלוקים באוטיזם מאזור אטלנטה ל-1,824 ילדים בריאים, ונבדק הגיל שבו ניתנה מנת ה-MMR הראשונה. פיזור הגילאים שבהם הילדים האוטיסטים קיבלו את חיסון ה-MMR- היה דומה לקבוצת הביקורת.

לסיכום,

כל העבודות שפורסמו לאחר אותו מאמר, הביאו עדויות נגד ההיפותזה הקושרת בין חיסון MMR לאוטיזם, לא נמצא קשר אפידמיולוגי בין חיסון MMR לאוטיזם, כולל התת-סוג הרגרסיבי, ואין עדות מעבדתית התומכת בתאוריה זו.


תגובת הורים רבים לקשר בין חיסון חצבת (MMR) לאוטיזם הוביל למניעת חיסון. התוצאות לא איחרו להגיע...

שערוריית המחקר...

בשנים האחרונות התגלה כי מחקרו של ויקפילד נוהל באופן שערורייתי: הוא עומד למשפט עקב ממצאים אלו.

בצעד נדיר וכמעט חסר תקדים החליטה מערכת כתב העת Lancet, בינואר 2010, למחוק את המאמר של ויקפילד מרשומות כתב העת. בכך נשמט הבסיס המדעי, לכאורה, לקשר שבין החיסון MMR לאוטיזם.

מקרה ראשון בתולדות הספרות המקצועית שהוסר מאמר ולא ניתן להשיגו במדיה.


*** הקשר בין החיסון ל-Hepatitis B לבין טרשת נפוצה, בין חיסון ה-DPT לבין תסמונת מוות בעריסה, בין החיסון לדלקת קרום המוח (HIB) לבין סוכרת נעורים, בין החיסון לסרטן צוואר הרחם לבין תופעות לוואי חמורות ועוד: כל אלו נשללו במחקרים אפידמיולוגיים רבי היקף


***תופעות לוואי מחיסונים.

כמו כל תרופה אחרת, החיסונים אינם נטולי תופעות לוואי, אך רוב רובן של תופעות הלוואי מחיסונים הן קלות יחסית, כמו חום וגירוי מקומי, החולפים לאחר מספר ימים.

חשש נוסף שההורים מביעים הוא כי החיסונים כוללים חומרים זרים ומזיקים, כמו כספית וחומרים משמרים. עיקר הטענות הופנו ל"תימרוזל". חומר זה שימש כחומר משמר בחיסונים עשרות שנים. כ-50% ממנו הם מלח כספית. החששות לגביו נובעים ממידע על נזק לעוברים שנחשפו לכספית ברחם אמם, וממודלים בבעלי חיים, שלא ברורה הרלבנטיות שלהם לבני אדם. מעולם לא הוכח נזק כלשהו בשל חשיפה ל"תימרוזל".

בעבודות אפידמיולוגיות שבדקו קשר בין חשיפה ל"תימרוזל" לאוטיזם או לתופעות לוואי אחרות, לא נמצא קשר כזה. תופעת הלוואי היחידה הקשורה לחשיפה ל"תימרוזל" היא גירוי במקום ההזרקה.

בסוף שנות ה-90 ערכו רשויות הבריאות האמריקניות סקר, וגילו כי ילד המקבל את כל תוכנית החיסונים, עלול להיחשף לכמות מלחי כספית העולה על המומלץ. אף שלא הוכח נזק מחשיפה זו, ה"תימרוזל" הוצא מכל חיסוני השגרה הניתנים לתינוקות, הן ליתר ביטחון, והן מכיוון שזהו מקור חשיפה שבו ניתן לשלוט.

כדי לקבל אמת מידה על מידת החשיפה לכספית מחיסונים, יש לזכור כי כמות הכספית המצויה בחיסון ממוצע המכיל כספית (כ-25 מק"ג) היא פחותה מהכמות המצויה בכריך טונה.

בישראל כמו בארה"ב, אין כיום "תימרוזל" באף אחד מחיסוני השגרה הניתנים לתינוקות .

תופעות לוואי קשות בעקבת חסונים הן נדירות כל כך, עד כי קשה לאמוד אותן, והסיכון למוות הוא אפסי.



***פקפוק בצורך החברתי ליצור חסינות עדר. *

ידוע שבכל חברה קיימים גם פרטים שאינם יכולים להתחסן: תינוקות שטרם הגיעו לגיל שבו ניתן לחסן, ילדים ומבוגרים עם חסר חיסוני מולד או נרכש ואנשים שהתחסנו אך לא פיתחו הגנה. וכמובן מחלות שונות. אלו מוגנים רק בזכות הגנה של האנשים המחוסנים סביבם.

אין בסיס מדעי לאמירה של מתנגדי חיסונים שכדאי "להתחסן אך בזהירות", "לחסן בגיל מאוחר יותר" המוביל לעליה בשיעור תינוקות לא מחוסנים. והמחיר – עלייה בתחלואה ובתמותה של תינוקות. מדוע? כי רוב המחלות לא נעלמו מהעולם ואם תרד רמת החסינות יופיעו המחלות ויכו מחדש כמו שקרה עם החצבת והשעלת במדינות מפותחות כמו אנגליה יפן ושוודיה.

ובחזרה ל"קורונה":

טבען של מגיפות לעיתים לדעוך כמו שקרה לשפעת הספרדית שהתחוללה לפני כמאה שנים וגבתה כ 50 מיליון קורבנות; יותר מסך חללי מלחמות העולם הראשונה והשנייה גם יחד.

זכינו לכך שהוכן חיסון כנגד הקורונה. הוא נמצא יעיל ב 94% (יצרנית הינה חברת "פייזר").

הנגיף מתעתע... נדבקים רבים סובלים מפגיעה רב מערכתית, וחלקם מסיבוכים לטווח ארוך הגורמים לאישפוז נוסף לעיתים בקרב "מחלימים".

מבצע החיסונים בישראל יעיל ביותר וכבר היום (12.3.2021) יש דיווחים על ירידה בשיעור הנדבקים, מחלקות קורונה נסגרות והחיים יכולים לשוב לשגרה מסוימת לפי שעה.

המחלה - גורמת לתמותה ואף לסיבוכים לטווח ארוך

החיסון - לא גרם עד כה לאף מקרה של מוות גם לא לסיבוכים משמעותיים.

המידע המופץ על התופעות והסכנות העלולות להשפיע על המתחסנים כנגד קורונה, ברובו שקרי, דמיוני לא ברור מהיכן לקוח (מקור מהימן?) וכמובן שלא לא הוכח, באשר להשפעות שליליות של החיסון.

ראו את הפוסט הוויראלי הבא העולה על כל דמיון שהגיע לווטסאפ שלי (יש לי קשר עם אזרחים אוסטרלים...)




האמנם?????


אפשר כנראה להשפיע על נפיצות המחלה ואולי להשתלט על המגיפה שהשלכותיה הקשות מורגשות בכל העולם, אם כולם יתחסנו (למעט אלו שאינם מורשים מסיבות רפואיות או שגילם נמוך מ 16 שנים (לפי שעה)

וימשיכו גם לאחר החיסון לנקוט באמצעים המוכרים מומלצים למניעת הדבקה, עד שהנגיף ייעלם!!


תכנית חיסונים טובה, כמו חברה טובה , בנויה על שיתוף פעולה של אינדיבידואלים לטובת הכלל...


נותר לי לקוות שתנועת ההתנגדות לחיסונים תיחלש / תיעלם,

הרפואה המונעת תיושם במיטבה למען בריאות הציבור בארץ ובעולם


תמי חיו



מקורות למאמרי זה:

  • ויקירפואה

  • אתר משרד הבריאות

  • ויקיפדיה



48 views0 comments
bottom of page