הסוכרת איננה הולכת לשום מקום...

חופשה באשר היא, חשובה לבריאות הגוף והנפש.

מומלץ מאד!!

במהלכה ישנים בבתי מלון, בחיק הטבע, בבתים אחרים של מכרים /משפחה. יוצאים למסעדות, מבלים סביב שולחן האוכל. נהנים מארוחות דשנות, מתוקות וטעימות. מטיילים, מנשנשים ומתפנקים.

אבל מה לעשות, הסוכרת לא מאפשרת "לקחת חופשה".

ומי שיש לו סוכרת יודע כבר שה"מלשן" הוא ההמוגלובין המסוכרר: HbA1C , שיספר בתשובת המעבדה שהייתה חופשה טעימה אבל... מזיקה.

אז מה היא המחלה הכרונית הנקראת "סוכרת"?

סוכרת Diabetes Mellitus מחלה שכיחה בעולם המערבי.

מצב המתרחש כאשר רמת הסוכר בדם (גלוקוז) גבוהה מדי.

המחלה המופיעה בכל הגילאים. ניתנת לניהול באמצעות תרופות ו/או שינויים באורח החיים.

שכיחות: כ 537 מיליון מבוגרים בעולם חולים בסוכרת. יש סיכון שמספר זה יעלה ל 643 מיליון עד שנת 2030

ול 783 מיליון עד 2045.

גם בישראל שכיחותה של המחלה גבוהה ועולה יחד עם העלייה במשקל (מגפת ההשמנה)

סוגי סוכרת:

סוכרת סוג 2: הלבלב לא מייצר מספיק אינסולין ו/או תאי הגוף לא מגיבים כרגיל לאינסולין (תנגודת לאינסולין). זהו סוג הסוכרת הנפוץ ביותר, סוג 2. קורה בעיקר אצל מבוגרים, אבל גם ילדים יכולים לחלות.

טרום סוכרת: סוג זה הוא השלב שלפני סוכרת סוג 2. רמות הגלוקוז בדם גבוהות מהרגיל אך אינן גבוהות מספיק כדי להיות מאובחנים רשמית עם סוכרת מסוג 2.

סוכרת סוג 1: סוג זה הוא מחלה "אוטואימונית" שבה מערכת החיסון שלך תוקפת והורסת תאים מייצרי אינסולין בלבלב. הסיבות לא ידועות. עד 10% מהאנשים סוכרתיים חולים בסוג 1. נקראת "סוכרת נעורים" כי מאובחנת בדרך כלל אצל ילדים ומבוגרים צעירים. אך יכולה להתפתח בכל גיל.

סוכרת הריון: ןסוג זה מתפתח במהלך ההיריון. סוכרת הריון חולפת בדרך כלל לאחר הלידה. עם זאת, אם נשים שאובחנו עם סוכרת הריון, נמצאות בסיכון גבוה יותר לפתח סוכרת סוג 2 בשלב מאוחר יותר בחיים.

קיימת סוכרת נוספת מסוג שונה : Diabetes Insipidus

שתי המחלות חולקות את את השם "סוכרת" מכיוון ששתיהן גורמות לצמא מוגבר ולמתן שתן לעיתים תכופות. סוכרת אינסיפידוס היא הרבה יותר נדירה מסוכרת.

הסימפטומים בסוכרת:

• צמא מוגבר (פולידיפסיה) ויובש בפה.

• הטלת שתן תכופה.

• עייפות.

• ראייה מטושטשת.

• ירידה בלתי מוסברת במשקל.

• חוסר תחושה או עקצוץ בידיים או ברגליים.

• פצעים או חתכים המתרפאים לאט.

• זיהומים תכופים בעור ו/או בשמרים בנרתיק.

סיבוכי סוכרת חריפים

עלולים להיות מסכני חיים:

מצב היפרגליקמי היפר-אוסמולרי (HHS): שכיח יותר בסוכרת סוג 2:

רמות סוכר בדם גבוהות מאוד (מעל 600 מ"ג/ד"ל) למשך תקופה ארוכה. מה שמוביל להתייבשות חמורה ובלבול. זה דורש טיפול רפואי מידי.

קטואצידוזיס הקשור לסוכרת (DKA): בעיקר בסוכרת מסוג 1. כאשר לגוף אין מספיק אינסולין. ואיננו יכול להשתמש בגלוקוז לאנרגיה. במצב זה הוא מפרק שומן ובתהליך הזה משתחררים חומרים הנקראים "קטונים" ההופכים את הדם לחומצי. התוצאה: נשימה מאומצת, הקאות ואובדן הכרה. נדרש טיפול רפואי מידי.

רמת סוכר נמוכה חמור בדם (היפוגליקמיה): ירידה מעל לטווח הבריא של המטופל. משפיע בעיקר על אנשים עם סוכרת המשתמשים באינסולין. הסימנים כוללים ראייה מטושטשת או כפולה, סרבול, חוסר התמצאות והתקפים. זה דורש טיפול על ידי הזרקת "גלוקגון" ו/או התערבות רפואית

סוכר - גלוקוז - אינסולין - סוכרת

הגלוקוז (סוכר) הוא מקור האנרגיה של הגוף. מגיע בעיקר מפחמימות במזון ובמשקאות.

הדם נושא את הגלוקוז לכל תאי הגוף. זה מקור האנרגיה.

"איסולין" - הורמון אשר מכניס את הגלוקוז לתאים. הוא נוצר ב"לבלב".

כאשר מצטבר גלוקוז בדם כי לא נוצר מספיק אינסולין או שהתאים מפתחים סבילות כלפיו, עולה רמת הסוכר בו. מצב הנקרא "היפרגליקמיה".

רמת גלוקוז גבוהה בדם לאורך זמן עלולה להוביל לסיבוכים במערכות שונות בגוף:

• לב וכלי דם

• כליות

• מערכת עצבים (נוירופטיה)

• עיניים

• פגיעה בתפקוד המיני

אבחון סוכרת

הימצאות תסמינים: שתיה מרובה, השתנה מרובה, ירידה במשקל.

רמת סוכר בדם בצום של מעל 126 מ"ג לדציליטר

רמת סוכר של 200 מ"ג לדציליטר שעתיים לאחר העמסת גלוקוז

המוגלובין מסוכרר

מוגלובין A1C של 6.5% ומעלה (אחוז ההמוגלובין "המסוכר")

על מנת לאבחן את המחלה ניתן להסתפק בקריטריון אחד החוזר על עצמו בשני ימים שונים.

טיפול בסוכרת:

המטרה: להביא את ערכי הסוכר קרוב ככל האפשר לטווח הנורמה;

אצל אדם בריא: 72-100 מ"ג לד"ל בצום.140 מ"ג לד"ל שעתיים אחרי האוכל .

רמת ההמוגלובין המסוכר תהיה 6.5%-7.5%.

הטיפול בסוכרת הוא משולב וכולל: תזונה נכונה מותאמת הנקראת "דלת סוכר".

פעילות גופנית אירובית בכל יום.

טיפול תרופתי המתחלק ל-2 סוגים:

1. טיפול באמצעות כדורים

2. טיפול באמצעות זריקות אינסולין

מעקב רפואי

פעילות גופנית במצבים מסויימים יחד עם תזונה מתאימה יכולה להוביל לרמות סוכר תקינות בדם אצל חולים סוכרתיים (בהתאם למצבם)

דגש על התעמלות אירובית - הליכה יום יומית ו/או פעילות אחרת.

הסבר: פעילות שרירית מאמצת, גורמת להעברת סוכר מזרם הדם לתאי השריר הזקוקים לו מעצם המאמץ.

רמת הגלוקוז/סוכר בדם תרד בנסיבות הללו וזאת היא המטרה בטיפול במחלת הסוכרת.

מומלץ לכל אדם ל

בצע 150 דקות פעילות גופנית אירובית בשבוע.

לסוכרתיים – אף 300 דקות על פי ההנחיות בשנים האחרונות.

כלומר, כחצי שעה בכל יום;

• הליכה

• ריצה

• דיווש על אופניים

• שחיה

• פעילות על מכשירים ייעודיים

ועוד.

"מתוקים" המכילים פחמימות פשוטות, מזיקים!! (סוכר לבן)

שתיית מתוקים מיותרת (עניין של הרגל והחלטה)

אכילת סוכרים מרובה גורמת להשמנה שעלולה להוביל לסיבוכים ובהם:

סוכרת

פגיעה בלב ובכלי הדם

נזק לבריאות השן

פשוט, חזרו לשגרה

ולבריאות מיטבית!!!