https://wfmh.global/
"13 שנים של ניסיון אחד"...
"אני מגיע פעם אחת למועדון, מנסה ולא חוזר!" כך אמר לרכזת. מאז לא החסיר אף מפגש. השתתף באין ספור אירועים, מפגשים, טיולים, חוויות, רכש חברים, החל בזוגיות ולקח תפקיד משמעותי בלכידות הקבוצה ושמירה על חברות בה.
במכתב הפרידה שהעביר לאחרונה כתב: "השתתפתי בהמון חוויות של למידה, התפתחות, עזרה הדדית ותרומה לחברים.
תודה מעומק הלב לכל הצוות המקסים על שנים רבות של צחוק, הנאה, למידה, טיולים, אירועים, חברים ועוד ועוד..."
כיום, בגיל 32 החליט לסיים את השתתפותו הפעילה בקבוצה אך מבטיח להיות שגריר שלה לכלל.
אז מה קרה ל"מ" שהינו "פגוע נפש"?
הפגיעה הקשה בנפשו החלה בכתה א' בבית ספר לחינוך מיוחד, מרחק חצי שעת נסיעה מהבית. שם נפגש עם מראות קשים, התנהגויות בחלקן אלימות ובעיות תקשורת רבות עם ילדי קבוצת הגיל בכתה.
ההורים היו צעירים ולא הבינו מה לשאול. קיבלו את ההחלטה בתום ובהשלמה.
הם ידעו שהוא מתקשה בלמידה בגן חובה.
מהר מאד הבינו שלא יכולים להיות לו חברים בשכונה כי אינו לומד במקום מגוריו, כמו גם שהנזקים שנגרמו לנפשו הרכה הם קשים מאד.
הם חוו זאת וכך כל הסביבה (התפרצויות זעם, הסתגרויות, סירוב להיות בסביבת אנשים ועוד)
לאחר טיפול בעזרת פסיכולוגים ופסיכיאטרים (חלקם באופן פרטי) השתפר מצבו בהדרגה וכיום מרגיש ששיקם את עצמו.
בהיותו חרוץ מאד, עבד במקומות שונים החל כפועל בתהליך ייצור במפעל מזון, אך לא עמד בלחץ ההתחייבויות. הוא עבר לשטיפת כלים במסעדת יוקרה, לטיפול סיעודי למבוגרים בביתם וכיום עובד כמטפל באחד מהמוסדות הסיעודיים.
"מ" סובל מהפרעת אישיות גבולית שמאפיינת אותה קיצוניות המתבטאת ב"שחור או לבן"; "טוב או רע". "טעים או לא". "אוהב או שונא"... אין "אמצע". כמו כן מחרדות קיצוניות.
נמצא במשך כל אותן שנים וגם כיום במעקב מתמיד של אנשי מקצוע מתחום "בריאות הנפש", כולל טיפול תרופתי. הוא עצמאי ומתגורר ב"קהילה מוגנת".
לדעתי - מתוך היכרות עם המשפחה, התרופה החשובה והמשפיעה ביותר עבורו הינה אהבת האמת וההכלה של המשפחה הקרובה והמורחבת.
לאחרונה קיבל תעודת הצטיינות מהנהלת המוסד בו עובד וזו איננה תעודת הוקרה ראשונה עבורו. ישנן תעודות הצטיינות שקיבל ממקומות עבודה.
הוא מרגיש משמעותי. מקבל את עצמו. יודע מה מפריע לו (התקהלויות למשל..)
אוהב מאד לעזור היכן שרק אפשר ועושה זאת .
הסיפור האמיתי הזה מובא לכם לרגל "יום בריאות הנפש העולמי״ שאותו מציינים ב 10 לאוקטובר מדי שנה, החל מאוקטובר 1992. נקבע על ידי הפדרציה העולמית לבריאות הנפש, בה חברות 150 מדינות:
World Federation for Mental Health.
המטרה של יום זה היא לקדם את המודעות והידע בתחום "בריאות הנפש".
מחלקות בבריאות הנפש וארגונים אחרים יוזמים ביום זה מגוון אירועים, כנסים ומפרסמים חומרי הסברה, במטרה להעלות את המודעות והחינוך הציבורי אודות בעיות נפשיות, ובשאיפה להפחית סטיגמה, עמדות שליליות ותפיסות מוטעות ביחס למחלות נפש.
וזה אפשרי!
תמי
את הכתוב כאן מתאר "מ" שמבלה את התקופה ב רעים - קבוצות חברתיות. ותודה על שיחה כנה וחשובה.